טעמים שלובים - הוטל מונטיפיורי

לא ברור לי מה יש לנו ממלונות. בכל בית באוהאוס שני בתל אביב, נפתח בשנים האחרונות מלון בוטיק. ברובם תוכלו למצוא גם למצוא מסעדה מסוג זה או אחר. לכל טרנד תמיד יש חלוץ, ובמקרה זה "הוטל מונטיפיורי" הוביל את העדר (כמו מירב בתי האוכל של קבוצת R2M, מהקופי בר, לבראסרי ועד לבייקרי). אני יכולה להגיד בלב שלם, כי המסעדה השוכנת בלובי המלון, היא קונצנזוס בעיני כל. תמיד כולם משבחים, לא משנה באיזה שעה של היום זכו לבקר ואיזה ארוחה אכלו.

IMG_444516432.JPG

הוטל מונטיפיורי - מלונות בוטיק כפטריות אחרי הגשם

תשאירו את זה לי, שאמצא את הבעיה בכל דבר. בעוד שהשירות כאן תמיד מהוקצע, בשני ביקוריי האחרונים המארחת בכניסה (לא אותה אחת) היתה עלבון למקום. המקרה הראשון היה בשעת צהרים. כיוון שהקדמתי בחמש דק' להזמנתי שיועדה ל12:30, זכיתי לפרצוף חמוץ שהודיע "הקדמת ועל כן תצטרכי להמתין". זה נאמר כאשר מרבית המסעדה עוד ריקה, לפני תחילת סרוויס הצהרים. זה יכל להסתיים פחות מתסכל, לולא אותה מארחת הושיבה בזריזות את זוג הגברים שעמדו אחרי בתור. כיוון שאני לא יודעת לשתוק, מיהרתי לברר האם הזמנתם היתה לשעה 12:25. היא הודיעה שהם איחרו להזמנתם לשעה 12. אתם בטח יכולים לדמיין את פרצופי המאדים ששמעתי כי המאחרים מתיישבים לפני מי שמעז להקדים ב5 דק'.

אבל המשך הארוחה המצוינת, המלצרית הקשובה והאוכל הנפלא, השכיחו את שהתרחש בהתחלה והבטיחו כי עוד אשוב. וכך היה. את חגיגות שבוע ההולדת, החלטתי לפתוח עם אחת מחברותיי הטובות על הבר המסעדה. כיוון שאין הזמנת מקומות על הבר, דאגנו להקדים את הגעתנו. ושוב, ההתחלה היתה עקומה, תודות למארחת. אנחנו רצינו להתיישב בפינת הבר שהיתה פנויה. אך היא סירבה, ואמרה שזה לא אפשרי כי אולי תגיע שלישייה בהמשך וככה יהיה להם נוח יותר. הכל היה מתקבל על הדעת, אילולא היא היתה מושיבה בפינה המבוקשת שני גברים כמה דקות מאוחר יותר (משהו נגד נשים כאן? או לקחת את זה אישי?). אבל שוב, צוות הברמנים היה כל כך נפלא, והאוכל המצוין שלשמו התכנסנו, חיפו על שלבי הכניסה.

IMG_444516665.JPG

נאמס - אגרול ויאטמי עסיסי

התחלנו עם נאמס קטנים "Cha-Gio", (42 ש"ח) שני אגרולים ויאטנמים קריספיים במיוחד, ממולאים בין השאר עם שרימפסים קצוצים, חזיר קצוץ, וירקות. אלו מוגשים לצד רוטב חמוץ, מתוק, פיקנטי שבו ניתן למצוא חומץ אורז, סויה, ג'ינג'ר, צ'ילי, רוטב דגים וסוכר דקלים. השילוב של כל הטעמים, עורר את כל בלוטות הטעם, והתחיל להשכיח את המארחת.

IMG_444516789.JPG

סלט אנדיב - טעמים חזקים

ניסינו מתפריט המיוחדים סלט של אנדיב, סטילטון (גבינה אנגלית כחולה), אגסים ואגוזי לוז (52 ש"ח). מנה שנשמעת בנאלית (אני אפילו לא הייתי בעד להזמינה) אבל מצוינת בכל ביס. שוב היה מדובר בשילוב טעמים חזק ומדויק. מנה של ניוקי עם ארטישוק וחמאת לימון (52 ש"ח) היתה הבאה. מנה מרהיבה ביופייה, שהציגה את המנעד הנרחב ביכולות המטבח. לצד הניוקי הפריך היו ארטישוקים בשרניים ברוטב של יין לבן, חמאת לימון ושמן זית. מעל פוזרו צ'יפסים מארטישוק. לי מעט הפריע כי בנגיסה בניוקי, היו ברורים לי טעמי האניס. הברמנית הופתעה שזיהיתי את הטעם והודיעה ש"כן יש מעט טרגון בניוקי". אני תוהה, מתי מסעדות יבינו שטעמי האניס הם דומיננטיים מאוד, או שאוהבים אותם או שלא, אז למה לא לחשוף את זהותם בתיאור התפריט?!

IMG_444517001.JPG

ניוקי ארטישוק - מדוע להשמיט את השימוש בטרגון?

המשכנו עם מנת של סינטה, ופלפל סצ'ואן (52 ש"ח). נתחי הסינטה היו מושלמים. לצידם מוגשת צלוחית של פלפל לבן, ולתוכו נסחט ליים. עבורנו היה יותר מידי פלפל לבן, כך שאחרי טבילה אחת העדפתי להמשיך לאכול את הבשר הנפלא ללא הרוטב.

IMG_444517040.JPG

סינטה נפלאה - לא זקוקה לרוטב המפולפל

לעיקריות בחרנו בלינגוויני שרימפס בשמפניה (68 ש"ח). מדובר באחת ממנות הפסטה הטובות שיצא לי לאכול. שוב, כל הטעמים היו מאוד ברורים ומדויקים. לא האמנתי שמדובר בפסטה יבשה, כזו שלא מוכנה במקום. רמת הבישול שלה היתה מושלמת, ממש כאילו יצאה ממטבחה של מאמא איטלקיה בטרטוריה משפחתית. אחרי הפסטה לא הייתי בטוחה שאני רוצה להמשיך לעוד מנה, כי לא חשבתי שמשהו יתעלה על טעמי הלינגוויני (עדיין בשוק שזאת היתה הפעם הראשונה שטעמתי אותה). אבל כי אנחנו בור ללא תחתית, ניסינו עוד מנה שתמיד קרצה לי מהתפריט ומעולם לא יצא לי להזמין, צלע חזיר, עטופה בבייקון, ממולאת בגבינת מנצ'גו, לצד אגס מקורמל (92 ש"ח). לא התחרטתי. מצד אחד מדובר במנה כבדה, עם חזיר וגבינה מותכת. אבל שוב, היא עובדת טוב, ומתקתקות הרוטב מחמיאה מאוד לשאר המנה.

IMG_444517167.JPG

לינגוויני שרימפס בשמפניה - לא ברור איך לא ניסיתי קודם

IMG_444517603.JPG

צלע חזיר, בייקון ומנצ'גו - כבד אבל עובד

לקינוח הלכנו על צלחת עם שלוש גבינות (59 ש"ח) שלוותה שוב באגס. מדובר בקינוח המועדף עליי. לרגע יכולתי לעצום את עיניי ולדמיין שאני במלון בפריז (האטיטיוד של המארחת ללא ספק מתאים), אבל אז נזכרתי בטעמים האוריינטלים, ולאחר מכן, באלו האיטלקים. אז פתחתי עיניי בתל אביב. מזל שבהוטל מונטיפיורי הכל משתלב.

IMG_444517709.JPG

שלוש גבינות - הקינוח האידיאלי

הוטל מונטיפיורי - רח' מונטיפיורי 36, ת"א. 03-5646100

//רוית שם-טוב

#כוכביתמבקרת

Featured Posts