רעבה בפריז - חלק ב'

שעת הצהרים המשיכה להתרחק מאתנו בצעדי ענק, וכן כל רגש בכפות הרגליים. גם הבטן השמיעה התמרמרות מזמני ארוחות הצהריים במסעדות פריז. כיוון שהיה ברור כי הישועה לא תמצא באחת ממסעדות העיר, הבנו שאין ברירה אלא להסתפק בבית קפה. בהמלצה של חבר הגענו ל- Le Fumoir בקרבת הלובר, בראסרי בו ניתן לאכול בכל שעות היום. המקום גדול ממדים ומרוהט למשעי. את תפריט הצהריים פספסנו כמובן אבל הקלאב סנדוויץ' היה מצוין וכן סוג של סלט ניוסואז עם טונה אדומה צרובה.קראף היין הלבן סייע גם כן להרגיע את כל רגשות המרמור שהציפו אותי בשעה שחלפה.

קלאב סנדוויץ' ב- Le Fumoir – הציל אותי מרעב קשה

סיבוב קניות קצת באזור ריבולי וחזרה למלון להתארגן להופעה של ביונסה ו ג'יי-זיכי בכל זאת - הם היו הזרז להגעתנו לעיר האורות. אנחנו וכמאה אלף איש הגענו לאצטדיון עצום הממדים (מעולם לא הייתי מוקפת בכל כל הרבה אנשים). רק בצרפת,כל 20 אלף האיש בגולדן רינג, עומדים בסדר מופתי, שותים שמפניה ובירות ומחכים להגעתה של המלכה. ואם למישהו היה הספק שהיא המלכה, ההופעה הסירה אותו. לרגעים היא גרמה לי לשכוח את הכאב בכריות הרגליים שבשלב זה דפקו במגפי הסטליטו (התפללתי שמישהו יסיר אותן כירורגית מרגליי).

Queen_B_and_Jay_Z_–_On_The_Run.jpg

Queen B & Jay Z – On The Run

חזרה במלון, הבטן כמובן שהתעוררה. כפי שלמדנו בצהרי היום, הצרפתים אינם סלחנים בכל הנוגע לשעות האוכל שלהם, ולנו היה ברור שבשעה אחת בלילה אף אחד לא יאכיל אותנו, אז נערכנו מראש. רכשנו אחר הצהריים בגט בבולנג'רי קרוב למלון, ומהסופר יצאנו בשקיות מלאות עם גבינות, נקניקים, קוויאר ויין. היין אגב עלה3.5 יורו והיה מעולה. ברור שצריכת היין שלנו לעולם לא תגיע שלהם, ככה זה שאצלם מדפי הסופר מלאים ביינות מעולים בעלות של מים. הפיקניק הלילי נחל הצלחה.

פיקניק לילי על המיטה - בחסות הסופר הקרוב.jpg

פיקניק לילי על המיטה - בחסות הסופר הקרוב

אחרי יומיים בפריז החלטנו שחייבים להגיע גם למגדל אייפל. בכל זאת, אי אפשר להגיע כתייר ולא לעשות איזה סלפי כשהוא ברקע. אחרי נשנוש בגט ונקניקים,המשכנו להסתובב ברחובות הציוריים. אומנם אני ומתוקים לא הולכים יחד, אבל כשנמצאים בפריז חובה להגיע לאחד מסניפיו של אמן המקרונים - פייר הרמה. אני, באופן לא

מפתיע, הכי התחברתי למקרון שמן זית. כדי שיישאר לנו מקום לארוחת צהרים הסתפקנו ב-4 יחידות (2.1 יורו לאחד), ויצאנו לדרכנו אל עבר המסעדה שלה כה חיכיתי: Benoit של אלן דוקס.

סלפי עם האייפל - When is Paris.....jpg

סלפי עם האייפל – מהדברים שחייבים לעשות בפריז

אמן המקרונים פייר הרמה – מהדברים שחייבים לאכול בפריז

בעודנו במטרו, מערכת הכריזה אומרת משהו בצרפתית כאשר הדבר היחיד שהיה ברור לנו במשפט היה שם התחנה בה אנחנו אמורות לרדת. היה ברור כי יש בעיה,אבל כיוון שחוץ מ'תודה' ו'קראף מים', אין לנו מושג בצרפתית, חיכינו לראות מה יקרה.לצערנו, התברר שהקול הצרפתי מלמל כי התחנה שלנו בוטלה. משמע ירדנו אחרי,והיינו צריכות להתחיל לחפש את המסעדה. זה לקח לא מעט זמן. כאשר היא נמצאה,הייתי מאושרת. היא נראתה בדיוק כמו שדמיינתי, מסעדה צרפתית עם מראה עתיק ומדיוק. איש גבוה עם וסט שחור ופפיון התקרב לעברי ובעודי מחייכת ומתנצלת על האיחור ב-25 דקות, כיוון שנאבדנו (שוב) ברחבי העיר, הוא הודיע לי שהוא מאוד מצטער, אבל השעה 14:10 והמטבח נסגר בשעה 14:00. לא האמנתי שזה קורה שוב ולא האמנתי שלא אזכה לאכול ב- Benoit בביקור הנוכחי. עמדתי בפתח המסעדה ועיני התמלאו דמעות (כן, אני משוגעת, אלו בדיוק הדברים שמעציבים אותי).

עוד יום בו התפספסה ארוחת הצהרים – מתוסכלת מחוץ ל Benoit.jpg

עוד יום בו התפספסה ארוחת הצהרים – מתוסכלת מחוץ ל Benoit

רק מנה מכובדת של קלוריות ואלכוהול יכלו להרגיע אותי, ועל כן חזרנו ל Au Rocher De Cancale, בית קפה מדליק שראינו במדרחוב הקסום של רחוב מונטורגיי. המקום היה עמוס עד אפס מקום במקומיים שזללו המבורגרים ענקים אז התאמנו את עצמנו.כמובן שלא הסתפקנו בהמבורגר המשובח עם הבצל המקורמל והגבינה הניגרת ממנו,והזמנו גם סטייק אנטרקוט שהוכן בחמאה ושחה ברוטב שמנת ויין אדום.

המבורגר אימתני הצליח לעודד את רוחי.jpg

המבורגר אימתני הצליח לעודד את רוחי

את ארוחת הערב האחרונה זללנו על בר השף ב- L’Agrume שסיפק לנו מבט ישיר על כל הנעשה במטבח הקטנטן (וגם מכות חום מהכיריים הרותחים) על ידי שף אחד שמוציא את כל המנות. הוא עושה זאת כמובן בלי להוציא מילה או לשנות איזו שהיא הוויה בפנים. כל פעם שניסיתי להחמיא לו על האוכל האלוהי, הוא בקושי ידע מה לעשות עם המגע האנושי הזה. אני ממליצה מאוד על הביקור כאן וגם על תמחרו:ארוחת טעימות של חמש מנות עולה 45 יורו לאדם וכל מנה היתה מוצלחת יותר מקודמתה, ואם אתם יכולים להתמודד עם חום שבו על הבר (למרות קשיחותו של השף).

L’Agrume – ממליצה לשבת על הבר שף כדי לצפות בכל הנעשה במטבח.jpg

L’Agrume – ממליצה לשבת על הבר ולצפות בכל הנעשה במטבח

את בוקר יום ראשון, שגם היה יומנו האחרון בפריז, פתחנו בשוק אליגרה. עוד לפני הכניסה לשוק עשינו עצירה בבולנג'רי שהעלה ניחוחות של פחמימות. בעודנו זוללות,חצינו את השוק הקסום בו מקומיים רבים עושים קניות מצרכים. בין חנויות מופלאות של יין וגבינות ממוקמים אין סוף דוכני ירקות ופירות שמראים לך שכאן לא שוק הכרמל(עם כל אהבתי לכרמל). בסוף הרחוב ממוקם שוק עתיקות מקסים, והאזור כולו מוקף בבתי קפה קטנים ויפיפיים. סיימנו בנשנוש של קרואסון אימתני (כי אי אפשר להיות בפריז ולא לאכול קרואסון).

שוק אליגרה - אושר מקומי.jpg

שוק אליגרה – אושר מקומי

משם תכננו להמשיך לבקר במקדש האוכל הדקדנטי Fauchon. אבל אז שוב המציאות הפריזאית טפחה בי בחוזקה – הכל סגור ביום ראשון, אבל הכל!!! זה לא כל כך נעים לראות Fauchon סגור ומזל שיש להם דוכן בשדה התעופה. בניסיון לא לסיים את הטיול בשיברון לב, התגלגלנו ל- Cantine California המקסימה. מסעדה חדשה עם אווירה צעירה, שנפתחה אחרי הצלחתן המסחררת של משאיות המזון של הבעלים. זללנו המבורגר אובמה שכלל אבוקדו וגבינה, לצד שלישיית טאקו חלומיים.

Fauchon – לסיים בנימה מתוקה – מזל שיש דוכן בשדה התעופה.jpg

Fauchon – לסיים בנימה מתוקה – מזל שיש דוכן בשדה התעופה

הסופ"ש בפריז הגיע לסיומו. האושר הקולינרי שמציעה עיר האורות והקלוריות שם את כל התסכולים שחוויתי (וגם את כאבי הרגליים) בכיס הקטן. מה שכן, ארבעה ימים בפריז, שביום אחד מרבית העיר הופכת לעיר רפאים, לא סיפקה אותי ואני חייבת למצוא הזדמנות לחזור. ומהר

Le Fumoir – 6 rue de L’amiral Coligny, Paris

Pierre Herme – Boutique Opera – 39 Avenue de l’Opera, Paris

Benoit – 20 Rue Saint Martin, +33-1-58-00-22-14, Paris

Au Rocher De Cancale – 78 Rue Montorgueil, Paris

L’Agrume – 15 rue des Fosses St Marcel, +33-1-43-31-86-48, Paris

Cantine California – 46 rue de Turbigo, Arts et Metiers, Paris

Fauchon – 30 Place de la Madeline, Paris

#כוכביתבעולם

Featured Posts