משאיר את הניטרליות בשוויץ - בינדלה

פוקהונטס, קליאופטרה וזאת שלא הצליחה להיכנס למוד פורים (אנוכי) נפגשות לאכול –נשמע כתחילתה של בדיחה, אבל למעשה מדובר בתחילתו של ערב חמישי שמח. כעקרון, שוויץ מצטיירת בעיני כמקום משעמם (כל הניטרליות הזאת, לא יכולה להיות טובה לעור הפנים), לכן כששמעתי שבינדלה השוויצרית עושה עלייה, לא התלהבתי מהעניין. אבל כששמעתי שרועי סופר הוא השף, הבנתי שאני חייבת להגיע (סרדיניה היא אחת האיטלקיות שאני יותר אוהבת). מעבר לכך הסתבר שהיא נפתחת בקרבת ביתי (על חורבות פושקין - שכל כך אהבתי, אבל ללא ספק מוקמה בעיר הלא נכונה), הוחלט כי מדובר בבחירה המושלמת לתחילת סופ"ש פורימי וגשום.

בינדלה - למרות הגודל יצרו חלל נעים וחמים

התמקמנו על הבר, והתפעלנו מיופיו של המקום. למרות גודלה של המסעדה, הצליחו ליצור כאן אווירה חמימה ולא מאיימת. ערב חמישי, שבועיים וקצת אחרי פתיחת המסעדה ואין כסא פנוי אחד. ברור שעבודת יחצנות טובה בוצעה כאן, עכשיו נותר לטעום את האוכל. בהמלצת השף התחלנו עם מנות קרודו (קר ונא). התחלנו עם טונה מעולה, שלצידה הוגש סלט עשבי תיבול מצוין. הדג היה מושלם בטריותו. פחות התחברתי לרוטב העגבניות ושמן החרדל שנמשח מעל (מצחיק לומר, אבל הזכיר לי קטשופ) – פוקהונטס וקליאופטרה לא הבינו על מה אני מדברת ולא השאירו טיפה בצלחת.

סשימי טונה אדומה - דג וירוקים מעולים - על הרוטב הייתי מוותרת

המשכנו עם אינטיאס המוגש על עיגולי שורש סלרי דקיקים, ומעליו מדליוני תבשיל פלפלים עטוף במנגולד, עם צ'ילי אדום מעל. טעמי המנה השתלבו יחד לכדי ביס מושלם. אז הגיע קרפצ'יו התמנון – מנה שלא רק נראית כיצירת אומנות, זה גם טעמה. תיבול התמנון חמצמץ וכך גם סלט השומר שהתלווה אליו. אני הכרזתי עליה כגאונית וגם המיוחדת והטובה במהלך הארוחה כולה.

אינטיאס מלא בטעמים

רועי סופר מטבל את קרפצ'יו התמנון המושלם

קרפצ'יו תמנון - יצירת אומנות

עוד מנה של דג נא (בהחלט הדרך המועדפת עליי לאכילת דגים) נלקחה מהספיישלים היומיים: טרטר טונה, שאלוטס, רוטב פפרונצ'ינו, ו"קוויאר" לימונצ'לו. כדורי הלימונצ'לו התפוצצו בפה. בעיני זאת מנת טונה מועדפת על זאת של שניסינו בהתחלה. אבל אין ספק כי היא גם מתוחכמת יותר (גם בהגשתה בלב קערת קרח), ונראה כי למרות הכל, בינדלה מנסה לשמור על נראות נגישה יותר.

טרטר טונה עם קוויאר לימונצ'לו - מקווה לראות בתפריט באופן קבוע

המשכנו עם צלחת שרקוטרי נפלאה שכללה נקניקים מיובאים וכן אלה שמיוצרים כאן. מנה פשוטה המוגשת עם חרדל גרגירים נפלא וקורנישונים. טריות וטעם הנקניקים לא מצריכה שטיקים מיותרים (ובנינו חתיכתם במכונת ה- Berkei אדומה וגדולת המימדים הממוקמת על הבר – מספקת את השואו הנדרש).

צלחת השרקוטרי בהכנה

צלחת השרקוטרי - לא זקוקה לשטיקים מיותרים

עברנו למנות חמות. פיאדינה –מעין סנדוויץ' איטלקי עם חזה עוף, ממרח עגבניות, זוקיני, מוצרלה ופלפל חריף, הייתה חסרת טעמים והעוף היה מעט יבש. איך שראו עיקום פרצוף (יש לשער כי שלי), מיד לקחו את המנה והציעו משהו במקומה. מנת הרביולי הפתוח, ממולא בבשר סרטנים, השכיחה מיד את זאת שקדמה לו. מנת האניולוטי בעבודת יד, במילוי של תרד, ריקוטה, גרידת לימון, אספרגוס ופרמז'ן, הייתה ממנות הפסטה הטעימות שיצא לי לטעום במחוזותינו. שתי המנות הוכנו לרמת שלמות וכל טעמיהן השתלבו והשאירו אצלנו רצון לטעום עוד.

רביולי פתוח עם בשר סרטנים - מעולה

אניולוטי תרד בעבודת יד - שלמות

הטעמים שסופר מביא לכל מנה בבינדלה, בהחלט גורמות לפקפק בניטרליות השוויצרית. התפריט כאן מכובד ויש עוד לא מעט מנות שברצוני לנסות. נראה לי שאני יורה לעצמי ברגל (או יותר נכון בקיבה) בכתיבת שורות אלה, כי משימת השגת מקום בבינדלה בזמן הקרוב נראית כמעט ובלתי אפשרית. גם בערב כתיבת שורות אלה, רציתי לבקר שוב ולא היה מקום בנמצא.

בינדלה – מונטיפיורי 27, תל אביב. 03-6500071

//רוית שם-טוב

#כוכביתמבקרת

Featured Posts
Recent Posts
Archive
Search By Tags
No tags yet.
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square