מחפשת את עצמה - דלידה

ערב יום ראשון. באמצע בלאגן חיפושי הדירה, פיניתי ערב כדי להיפגש עם הזוג האהוב עליי מאוסטרליה שהגיע לביקור מולדת. הם השאירו את בחירת המקום לי, אבל בקשה אחת היתה להם, ללכת למקום שלאחר מכן ייכתב עליו פוסט. הבעייתיות היחידה בתנאי שכזה היא כי צריך ללכת למקום שבו עוד לא ביקרתי. ואז אין ביכולתי להתחייב מראש על טיב האוכל. בחרתי ב"דלידה", שהתמקמה לפני כמה חודשים באזור שוק לוינסקי.

דלידה בשוק לוינסקי

דלידה מגדירה את עצמה כחמארה. עד היום לא הצלחתי למצוא את הפירוש המילולי המדויק לחמארה. אבל מרבית הפירושים מפנים למקור ערבי, שהיה מקום מפגש לעשן, לשתות ואף לשחק שש-בש. כשחושבים על זה ייתכן שהמילה חמארה מתאימה לדלידה בשלב זה, כי נראה שגם היא עוד לא סגורה על עצמה. האם מדובר בבר, מסעדה או אפילו בית קפה.

התחלנו את הערב עם כמה מנות מקטגוריות הקטנות והבינוניות, והראשונה שבהם היתה סלט זוקיני וגבינת באפלו. בסלט יש רצועות זוקיני, ארטישוק, עגבניות שרי, בצל סגול, זיתים וגבינת באפלו של המקום. הירקות והתיבול היו מצוינים. מה שהרס כאן היה ללא ספק הגבינה. היתה תחושה כאילו מישהו הוסיף גבינה לבנה לסלט. אם היו מחליפים אולי למוצרלה באפלו נראה כי הסלט היה משתפר פלאים.

סלט זוקיני ובאפלו - אולי צריך להחליף למוצרלה

ניסינו גם את סלט החציל ותפו"א. ויזואליות המנה תאמה את טעמה. חסרת כל צבע וחסרת כל טעם. שהגיעה לשולחננו מנה של רביולי סרטנים ושרימפס, עם תרד וחלמון כבוש היה נראה לי כי הנה הדברים משתפרים. לצערי זה לא היה המקרה. טעמי האניס השתלטו על המנה – למרות שנוכחותו לא הוזכרה בתפריט – ועל כן לא יכולתי אפילו להריח אותה, ובטח ובטח לא להעיד על טיבה.

סלט חצילים ותפוא - חסר צבע וטעם

רביולי סרטנים ושרימפס - חייבים להוסיף בתפריט שיש אניס

מנת הפולנטה ופטריות היתה סוף סוף מנה טובה בארוחה. טעם ומרקם הפולנטה היו טובים והפטריות שהוגשו מעל היו מצוינות. אבל כאן עולה השאלה, האם יש היום מסעדה במחוזותינו שלא מציגה פולנטה בתפריט??? תהינו לאן נעלמה המקוריות. בנקודת זמן זו גם נתקלנו במנהג מעצבן של המלצרית: לקיחת מנות לפני שהסתיימו וכנ"ל בנוגע לכוסות השתייה. אם יש עוד שלוק בכוס ועוד קצת אוכל בצלחת, יהיה נחמד אם היא תברר עם הסועדים אם ניתן לבצע את הפינוי ולא פשוט לבוא ולקחת. אחרי הפולנטה המצוינת הגיעה כנאפה כתף טלה קצוץ וגבינת עיזים. מנה שנשמעה מעולה על הנייר (אוהבת מאוד תבשילים עם שערות קדאיף) אבל בפועל היתה יבשה מאוד.

פולנטה ופטריות - מנה טובה

כנאפה טלה וגבינת עיזים - יבש מידי

בשלב זה עוד היינו רעבים ולמרות חוסר ההצלחה במרבית בחירתנו עד לשלב זה, ניסינו עוד שתי מנות. אני שמחה שלא התייאשנו, כי אלו היו המנות הטובות בארוחה. פפרדלה מיטבול הורכבה מפסטה שמוכנה במקום עם רוטב עגבניות עשיר, פלפלצ'ומה וכדורי בשר עם תיבול מעולה (שהיה חסר כל כך במנות האחרות שנאכלו קודם לכן). אפילו האיטלקייה בשולחן, היתה מרוצה מאוד מהפסטה.

פפרדלה מיטבול - אפילו האיטלקייה אישרה את הפסטה

המנה של הרייט (ניסיתי להבין את מקור השם מהמלצרית, אבל ללא הצלחה), היתה ללא ספק המנה הטובה של הערב. שפונדרה בבישול ארוך שהוגשה לצד חסה כבושה, חרדל, צ'ילי וחמאה. השפונדרה היתה נימוחה וטעמה היה נפלא. גם החסה הכבושה הפתיעה לטובה ושילובה עם שאר מרכיבי הצלחת על לחם יצר ביס מושלם.

רייט - מנה מעולה

אם בדלידה יחכימו ויצרו עוד מנות מקוריות כמו הרייט, ולא ינסו ליצור מנות המותאמות לחמארה (מה שזה לא אומר), המצב כאן ישתפר פלאים. האווירה במקום היתה נעימה, אבל נראה כי תחושתי הושפעה בעיקר מהחברה ומהחדשות המשמחות שהם הביאו איתם ופחות מהמקום עצמו (אבל אני נוטה להאמין כי בסוף השבוע המקום מלא חיים). הפלייליסט היה שונה ומעניין ואני מקווה כי גם האוכל יהפוך לכזה ואז יהיה למה לחזור. הזמרת והשחקנית המצרייה דלידה, החליטה לסיים את חייה בטרם עת, בואו נקווה לסוף טוב יותר למקום הנושא את שמה.

דלידה – זבולון 7, תל אביב 03-5369627

//רוית שם טוב

#כוכביתמבקרת

Featured Posts
Recent Posts
Archive
Search By Tags
No tags yet.
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square