זיכרון עמום של אושר - Sommelier 2014

תערוכות יין זה כיף. לפחות ממה שאני יכולה לזכור יום אחרי. בכל זאת טועמים לא מעט יינות של יקבים מוכרים ואהובים וכמובן יש את אלה שמתגלים לראשונה (מהם יש את אלה שנכנסים מיד לרשימת הקניות הקרובה ב"דרך היין" ויש את אלה שאני מתחרטת שטעמתי ומחפשת מה לשתות כדי להחליף את הטעם). תערוכת היין השנתית Sommelier התקיימה בשבוע שעבר בהיכל התרבות בת"א.

Sommelier 2014

יש מספר תערוכות יין שנערכות בשנה וזאת של סומלייה היא תמיד האהובה עליי. איך שהוא ,כאן, יש פחות עומס של אנשים (מרבית האנשים שמגיעים פועלים בתחום האלכוהול/ קולינריה/ כתיבה) ועל כן מתאפשר לשוחח עם נציגי כל יקב, וניתן לטעום לא מעט. זאת בניגוד מוחלט למה שהתרחש בתערוכת היין השנתית האחרונה במוזיאון ישראל בירושלים, שם התור כל כך מייגע (כבר בכניסה לתערוכה לא היה ברור אם נצליח להיכנס) בכל עמדה שבמרבית המקרים התייאשתי מלטעום יקבים מסוימים. בניגוד מוחלט, בסומלייה, היה נעים להסתובב והכוס שלי לא היתה ריקה לרגע.

הכוס שלי לא התרוקנה לרגע

התחלתי עם כוס שרדונה 2011 של עמק האלה. יין קליל ומאוזן שהיה נראה הגיוני להתחיל איתו את ערב הטעימות (זה והעובדה שבזכות מיקומו, היה הראשון בו נתקלתי). המשכתי בדרכי וחייכתי כשראיתי כמה נרחב ההיצע של יקבים ישראלים כיום. מדהים לחשוב שלפני קצת יותר מעשור כחצי מהיקבים המציגים כאן עוד לא נולדו. הגעתי ליקב דומיין ונטורה, שהתוודעתי אליו מספר חודשים והיום הוא בין האהובים עליי. היקב מייצר יינות עם מורשת צרפתית, משם מגיעים בעלי היקב. התחלתי עם שרדונה 2010 שטעם הוניל בו היה מאוד מורגש ומיד לאחר מכן לגמתי מקברנה סוביניון Grand Vin 2009. יין עם נוכחות גדולה, שבזכותו התאהבתי ביקב.

יקב Domaine Ventura - סגנון צרפתי מובהק

בשלב זה ניסיתי כמה יקבים שלא יצא לי לטעום בעבר: בלנד קברנה סוביניון ומרלו של 1848 שהיה נעים. שירז 2011 מיקב טורא שגם כן נעם מאוד. שני יקבים שהתעלו בעיני מעל כל החדשים בביקור זה היו: בלאדי של יקב כרמיזן שהוצג לראשונה לקהל ישראלי, וכל היינות שטעמתי מיקב גת שומרון. מזה האחרון אהבתי במיוחד את המרלו 2008, שהיה יין עם טעמים חזקים ונוכחות. והופתעתי במיוחד מיין הקינוח של היקב שמופק מענבים קפואים: 24K Iced wine. אני שלא אוהבת קינוחים, ולרוב לא מתחברת ליינות קינוח – חייכתי ששתיתי אותו ולא היתה אפשרות להתעלם מהקסם הטמון בו.

יקב טורא

יין קינוח של יקב גת שומרון - מבינה את הקסם

הצ'ופר הגדול של הערב היה ללא ספק טעימות יין במתחם של יקב רמת הגולן (היתרונות של להיות בלוגרית, גם כותבת כל העולה לראשי וגם זוכה לצ'ופרים טעימים). סגרו לנו מתחם קטן, בו יכולנו להתמקם בנוחיות מול כוסות היין שהמתינו להתמלא וכמובן לא מעט גבינות מעולות של משק יעקבס שהונחו במרכז השולחן. הרי בסופו של דבר, תמיד הדוכן עם העומס הגדול ביותר בתערוכות מסוג זה הוא של הגבינות. בכל זאת אנשים חייבים לרפד את בטנם בין שלוק לשלוק.

טעימות במתחם יקב רמת הגולן

גבינות משק יעקבס - הדוכן הכי מבוקש

התחלנו עם כוס ורודה של ירדן רוזה מבעבע 2009. המשכנו עם לבנים: גמלא סוביניון בלאן 2013 וירדן שרדונה כרם אורגני אודם 2012. באדומים ניסינו את נביולו גמלא השמורה 2011 וירדן קברנה סוביניון דאבל מגנום. הכל היה טעים והחליק בגרון בקלילות. אבל אין ספק שאחרי כל היין שטעמתי, התחלתי להרגיש מעט מבושמת וחשבתי שאולי יהיה זה נכון להפסיק לשתות. אבל אז הוציאו את התותחים הכבדים (תרתי משמע), בקבוק דאבל מגנום ירדן סירה 2004, ודאבל מגנום קברנה סוביניון 2006 שבאמת מבחינתי יכול להיות היין האחרון שאטעם אי פעם. יין יבש, מלא בטעמים. שלמות זאת הדרך היחידה לתאר אותו. כיוון שהיה לי ברור כי שום דבר לא יצליח להתעלות, החלטתי לפרוש בשלב זה. לא רציתי ששום דבר ישבש את הזיכרון.

זיכרון עמום של אושר - דאבל מגנום קברנה סובניון 2006 יקב רמת הגולן

אז מה שתיתי (או יותר נכון, מה אני זוכרת ששתיתי):

שרדונה 2011, עמק האלה - www.ellavalley.com

שרדונה 2010, וקברנה סוביניון גרנד וין 2009, דומיין ונטורה www.domaineventura.com

קברנה סוביניון- מרלו 2012, יקב 1848 www.1848.co.il

בלאדי 2011, יקב כרמזין www.cremisan.com

מרלו 2008 ו 24K Iced Wine, יקב גת שומרון gatshomron.co.il

ירדן רוזה 2009, גמלא סוביניון בלאן 2013, שרדונה אודם 2012. נביולו גמלא השמורה 2011, ירדן סירה 2009, דאבל מגנום ירדן סירה 2004, דאבל מגנום קברנה סוביניון 2006 www.golanwines.co.il

/// רוית שם טוב

#לרוויה

Featured Posts
Recent Posts
Archive
Search By Tags
No tags yet.
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square