אושר בפיתה

תקופה לא פשוטה עוברת על כוחותינו: פינוי דירה, נסיון גניבת כרטיס אשראי באינטרנט, ביופסיה ללא תוצאות נחשקות וניתוחון שהתקרב (כנראה משהו בכוכבים). אז לפני שקופצים מהצוק, החלטנו להשאיר את הצרות מאחור ולנשום אוויר הרים צלול כיין. תכננו על יקב בהרי ירושלים, לאנצ' במחניודה ופתק בכותל. אז תכננו...במדבר בו אנו חיים, אחרי שהחורף התמהמה, כמובן שהוא בחר להגיע דווקא ביום הכיף המתוכנן. היקב התקשר לבטל כי הכרמים מוצפים, ואפילו הירושלמית הודיעה שזהו יום להישאר בבית.

כנראה משהו בכוכבים.JPG

כנראה משהו בכוכבים

חורף, וקר וכל רעיון 'ההתעמלות-סלט' נזרק הצידה (נתמודד שוב שלא יהיה מעיל להסתרה), ובמקומו התעורר הצורך למשהו חם ומנחם. מצב שמתאים בדיוק לקרייבינג של פיתה עסיסית, מלאה בכל טוב, שכל נוזליה ניגרים ומטפטפים על היד. בקיצור קרייבינג למזנון של מר שני.

אבל אם משהו לא הולך, כלום לא הולך. למרות הקרייבינג המאוד ברור, לא נמצא אף אחד שהיה יכול/היה מוכן לצאת בקור הזה מהבית (מי נמנה כאן על מעריצי החורף??? לא מצליחה להבין למה מישהו יאהב את הקור/ גשם/ רוח/ בוץ וכל השאר), על כן נאלצתי לחיות עם הקרייבינג עוד יומיים שלמים. מה שאומר שכל הזמן הייתי רעבה ולא משנה מה אכלתי (טבעו של קרייבינג). בראשון האחרון נמצאו החברים שגאלו אותי מיסוריי והגענו למזנון. הסניף שממוקם בקינג ג׳ורג׳, כי עם כל אהבתי לאוכל של שני, מעולם לא הסתדרתי עם המזנון באבן גבירול (משהו בגודל, לוקיישן, סידור - לא עבר אצלי טוב). מאז פתיחת הסניף השני בעירנו (מחכה עוד לבקר בסניף החדש בעיר האורות), אני מוצאת את עצמי מפנטזת על הפיתה הנחשקת כל הזמן.

מזנון - מעדיפה את סניף קינג ג'ורג'.JPG

מזנון - עדיפות לסניף קינג ג'ורג'

בערב הגעתנו, אייל שני נכח במטבח והדגים לצוות שתי מנות חדשות בהשראת הסניף הפריזאי. כיוון שהגענו בשעה יחסית רגועה, זכינו לטעום משתיהן (נראה כי הכוכבים מתחילים להסתדר אצלי בחזרה) ואני לא יכולה לחכות שהן יכללו כבר בתפריט. הראשונה היתה מנה של ביף בורגיניון (תבשיל קדירה צרפתי של בשר בקר ביין) שבושל כ-8 שעות לפני שנפגש עם בצל על הפלאנצ'ה. הבשר היה אלוהי והתפרק מרוב שהיה רך.

ביף בורגיניון - מחכה להצטרפותו הרשמית לתפריט.JPG

ביף בורגיניון - מחכה להצטרפותו הרשמית לתפריט

מנה נוספת בהשראת הצרפתים היתה "סאק דה קוק" (תרגום מעניין – למרות שזאת לא היתה כוונתו של המשורר). לאחר שיחה קצרה עם אייל נודע כי הוא חשב על מנת העוף החדשה בזמן חיפוש תיק ברחבי פריס. המנה זכתה לשמה יוצא הדופן כיוון שהמקומיים קוראים לתיק שק ולעוף Coq (תארו לכם עכשיו את פרצופי הצרפתים שעליהם לבטא את שם המנה בזמן הזמנתה). לא משנה איך קוראים למנה זאת. השילוב של רצועות העוף, תפו"א צלוי, בצל סגול ושמנת, עושים את העבודה ללא צורך בטיזינג.

שק של עוף - לא זקוק לטיזינג.JPG

שק של עוף - לא זקוק לטיזינג

אז התחלנו להזמין ממה שהיה בתפריט היומי (נכתב מידי יום על שקית נייר). לצערי המנה האהובה עליי "ורוד בפיתה", פיתה עם שרימפס ושמנת – לא היתה בנמצא ועל כן החלטתי לנסות את "ראגו הפלפלים", שהוא למעשה בשר בקר לחלקיו השונים. מנה פיקנטית, עם מעט שמנת מעל לאיזון החריפות. עוד מנה מצוינת של המקום. הרטבים ניגרו על ידיי, כי אפילו הפיתה המעולה כאן לא הצליחה להחזיק את כולם בפנים. לא מומלץ לדייט ראשון.

ורוד בפיתה - זכרונות מביקור קודם.JPG

ורוד בפיתה - זכרונות מביקור קודם

עוד טעמנו את ה"דק דק" שלדעתי היה כוכב הערב. מדובר בכתף בקר עם לא מעט עשבי תיבול, בצל סגול וצנוניות. מנה מרעננת ושוב בשר מעולה, ברמת עשייה מדויקת. בין לבין, דאגנו למלא צלחות קטנות מ"בר הסלטים" הפתוח לכל, שבו תמצאו: מלפפונים חמוצים, כרוב כבוש, פלפלים חריפים, קצוות שנותרו מכל הפיתות במקום והשילוש הקדוש של מר שני: טחינה, שמנת וכמובן עגבניות.

דק דק - מושלם מושלם.JPG

דק דק - מושלם מושלם

השילוש הקדוש של מר שני.JPG

השילוש הקדוש של מר שני

לא ויתרנו גם על המנות הנלוות לפיתה שיודעים לעשות כאן כל כך טוב: כרובית ובטטה המוגשות ללא שטיקים וכמה שהן פשוטות ככה הן טעימות (מה שציפיתי שיקרה בביקור ההוא במסעדה הטבעונית), ו"תפוח אדמה שנדרס", שהוא למעשה תפו"א שמישהו הוציא עליו את כל עצבי היום, השטיח אותו והוסיף לו שמנת ושמיר. ללקק את הצלחת (במקרה זה את הנייר עליו מוגש).

קולאז' צמחוני.jpg

קולאז' צמחוני

קינחנו בגלידת מסטיק בפיתה. מודה שלי זה לא עשה את זה. ולא בגלל שזה לא גאוני. פשוט טעם הלוואי של הגלידה הנובע מתבלין ה"מסטיקא" (שרף עץ האלה) מזכיר לי הל/אניס – טעמים אסורים מבחינתי. אם היה מדובר בכל טעם אחר, כנראה שלא הייתי מפסיקה לשבח כאן את הקינוח. אני פשוט הוצאתי את הגלידה עצמה מהפיתה והתענגתי על הבננות המקורמלות והחמימות שנותרו בפנים. פרט לגלידת המסטיק, כל דבר שטעמתי כאן, בפיתה הנפלאה (או מחוץ לה) מבית המזנון, תמיד טעים. למעשה לקחו את האוכל המעולה של אייל שני, ושמו אותו בפחמימה. מתכון לאושר מבחינתי. אושר בפיתה.

גלידה בפיתה - יותר התחברתי לבננות.JPG

גלידה בפיתה - יותר התחברתי לבננות

שים לי אושר בפיתה.JPG

שים לי אושר בפיתה

מזנון (מצאו את הסניף הקרוב לביתכם):

קינג ג'ורג' 30, תל-אביב.

אבן גבירול 23, תל-אביב.

rue des Ecouffes 22, פריז.

// כוכבית רוית

// רוית שם טוב

#כוכביתמבקרת

Featured Posts